#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הבאור במשנה דאסרינן לצלות פסח על האיסכלא, ומייתינן מעשה דר&quot;ג שצלה ?	באיסכלא מנוקבת מותר, ובזה היה מעשה דר&quot;ג.	<br/>פסחים דף עה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רב אדא בר אהבה אמר דתנור שהוסק בקליפי ערלה וגרפו, שרי אף לדברי האוסר בלא גריפה.</p><p dir='rtl'>מ&quot;ש מהא דגבי פסח בעינן מיעוט לגרפו מקרא דצלי אש צלי אש שתי פעמים ? (2)	א. גלי התם וילפינן מיניה.</p><p dir='rtl'>ב. התם בעינן אש, והגרוף ג&quot;כ חשיב אש. אבל בערלה הקפידא היא על עצי האיסור, והא ליתנהו.	<br/>פסחים דף עה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	&quot;חתכו ונתנו ע&quot;ג גחלים, רבי אומר אומר אני שזה צלי אש.&quot; מה הכוונה חתכו ?	לא הבדיל, אלא חתכו בב' וג' מקומות למהר צלייתו.	<br/>פסחים דף עה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	איך אמר רבי דצולים פסח ע&quot;ג גחלים, הא גבי מכווה הוצרך לריבוי גבי גחלת ? (2)	א. של עץ לא בעי קרא, והתם בשל מתכת.</p><p dir='rtl'>ב. כרוך ותני בברייתא, אין לי אלא שנכווה באש או גחלת.	<br/>פסחים דף עה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה נפק&quot;מ בין מכווה לשחין ?</p><p dir='rtl'>ומה הדין נכווה מחמת רמץ וסיד רותח וחמי האור ?	אין הבדל, ורק נפק&quot;מ דאין שניהם מצטרפים לגריס.</p><p dir='rtl'>רמץ וסיד רותח וכל הבא מחמת האור חשיב מכווה, דכתיב מכווה מכווה ריבה.	<br/>פסחים דף עה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אי אמרינן דגבי מכווה בעינן קרא לרבות גחלת של מתכת דאי&quot;ז אש, מ&quot;ש מבת כהן דפתילה מועלת לשריפתה ?</p><p dir='rtl'>ומ&quot;ש מפרים הנשרפים ?</p><p dir='rtl'>[ומ&quot;ט לא ילפינן מ'על שפך הדשן ישרף' ?].	דכתיב תשרף לרבות.</p><p dir='rtl'>ול&quot;ד לפרים דכתיב ושרף ואח&quot;כ באש, משא&quot;כ הכא דתשרף בסוף.</p><p dir='rtl'>וקרא דעל שפך הדשן ישרף, אתי למימר דלא בעינן שיהא שם דשן, וכן שיצטרך לעסוק בו עד שתיצת האור ברובו.	<br/>פסחים דף עה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	&quot;גחלי יכול עוממות תלמוד לומר אש אי אש יכול שלהבת תלמוד לומר גחלי הא כיצד מביא מן הלוחשות.&quot; מה התי' לסתירה דברישא משמע דלוחשות מקרו אש, ובסיפא משמע דלא מקרו ?</p><p dir='rtl'>לס&quot;ד ומסקנא (3)	"א. גחלי יכול בין לוחשות בין עוממות, ת""ל אש. אי אש יכול שלהבת דווקא, ת""ל גחלי. ולפי""ז מבואר דגחלים לא נקראים אש. ותקשי למה דאמר רבי גבי צליית הפסח דגחלים קרויים אש.<p></p><p dir=""rtl"">ב. ומשני אביי דגחלי יכול עוממות, ת""ל אש. יכול בין גחלת בין אש, ת""ל גחלת, דווקא לוחשות. וגחלים איקרו אש.</p><p dir=""rtl"">ג. ורבא הקשה דשלהבת בלא גחלת אין מביאים אף לפני מלך בשר ודם. ולזה פי' דהס""ד דאי כתיב אש יביא חצי גחלת חצי שלהבת, ועד שיכנס יהא הכל גחלת. קמ""ל.</p>"	<br/>פסחים דף עה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה דין נגע בחרסו של תנור ומדוע ?</p><p dir='rtl'>ומה הדין בנטף מרוטבו על החרס וחזר, ומ&quot;ש ?</p><p dir='rtl'>ומה הדין בנפל לתוך הסולת ?	נגע: יקלוף את מקומו. דכתיב צלי אש ב&quot;פ לאפוקי תנור שגרפו, והחרס כגרוף.</p><p dir='rtl'>נטף וחזר: יטול את מקומו, דהשומן נבלע, ולא סגי ליה בקליפה.</p><p dir='rtl'>לתוך הסולת יקמוץ את מקומו.	<br/>פסחים דף עה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בסך את הפסח בשמן של תרומה ושל מעשר שני בירושלים ?	"של תרומה: כהנים יאכלו. ישראל, אם חי ידיחנו, ואם צלי יקלוף את החיצון.<p></p><p dir=""rtl"">מע""ש בירושלים: לא יעשנו דמים על בני חבורה, שאין פודים מע""ש בירושלים.</p>"	<br/>פסחים דף עה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם אפשר לקיים שריפת בת כהן באבר רותח ? (פרט)	כשהרתיח באור מותר, באבר מעיקרו אסור.	פסחים דף עה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אליבא דרבי דגחלים איקרו אש, אלו גחלים לא איקרו אש ? (2)	של מתכת, ועוממות.	פסחים דף עה		
